תעצרו את העולם אני חייב מטבע וירטואלי במיוחד ביטקויין …….

 

ההגדרה לביטקויין אינה ברורה דיה , האם מדובר במטבע או בנכס פיננסי כלשהו , מה שבטוח שהוא פרי של תוכנה המפעילה אלגוריתמים מתמטי מורכב ומסובך המושתת על טכנולוגיית הבלוקצ’יין .

טכנולוגיית הבלוקצ’יין ( המתאפשרת עקב תכונות פיזיקאליות של החומר והמכונה ״שזירת קוונטים ״) יוצרת מהפכה אמיתית ומשמעותית .חוקרים מתארים אותה כמהפכה השנייה בחשיבותה לאחר גילוי האינטרנט . מערכת זו מאפשרת לשנות את מנגנוני התשלום המסורתיים ומאפשרת שמירת כסף ותשלום במערכת נפרדת אישית ומוצפנת מבלי שבנק מסחרי או בנק מרכזי ייפקח עליו לטוב ולרע .

 

הבלוקצ׳יין הוא פרי פיתוח של מתכנת המוכר בשם קוד ״סאטושי נאקמוטו ״ . זהותו של הממציא אינו ידועה אולם מטרת המצאתו הייתה לאפשר לבצע העברות כספיות בין עמיתים (p2p).

טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת רישום מהימן ודיגיטלי של העסקה הפיננסית במספר רב של מחשבים בו זמנית . כל קובץ המשקף פעולה פיננסית נחתם חתימה דיגיטלית בתוך 10 דקות על פי נוסחה מתמטית מורכבת הנקראת בלוק ,אלא שחתימה זו מצטרפת לשרשרת בלוקים נוספת המשמשת הגנה מפני חורשי רעה .

מטבע הביטקויין הראשונה הופקה ב 2009 ושוויה היה 5 סנט לא להאמין ומאז ועד עתה לא נרשמה פריצה בשרשרת הבלוקצ’יין , עד שהאקונומיסט הגדיר את הטכנולוגיה ״מכונת אמת ״ .

מתחילת 2017 קפץ ערכו של המטבע ב – 2700% ומחירו כ 11000 דולר למטבע . שווי השוק העולמי של הביטקויין נאמד כיום ב- 160 מיליארד דולר בקירוב . הקפיצה המטאורית בערכו כפי שהתרחשה בחודשים האחרונים משכה אליו תשומת לב רבה בעיקר בקרב המשקיעים .

את ערכו הרב שואב המטבע מהלגיטימציה ההולכת וגדלה של המשתמשים בו ומחוסר האימון ששורר בציבור לגבי המערכות הפיננסיות בכלל והבנקים בפרט .

היכולת לבצע העברות כספיות ישירות בין שני גורמים תייתר את הבנקים ותוזיל את עלויות התיווך הבנקאי .הסדרים פיננסיים והעברות כספיות בין בנקים לוקחים זמן רב בשל הצורך באימות ובקרת נכונות . טכנולוגיית הבלוקצ’יין תוכל לסייע גם לבנקים להעביר כספים בשניות . הבנקים נערכים כבר עכשיו לאיום הזה ומנסים ללמוד להשתמש בו כפי שנראה בהמשך הכתבה ,                                        ( IF YOU CAN’T BEAT HIM JOIN HIM ) .

 

יחד עם זאת יש לבחון את כללי הרגולציה והציות הנדרשים בחוק לרבות חוק הלבנת הון שהטכנולוגיה עלולה לסייע לפסוח עליו הואיל והעסקאות בחלקן הגדול מבוצעות באופן אנונימי.

השימוש במטבע הולך וגובר מסעדות ובארים וחברות בנייה לרבות חברות סטרטאפ מוכנים להשתמש במטבע זו בכדי לשלם על השירותים השונים .

המטבעות הקריפטוגרפים הם מגוונים וכך גם השימושים בהם .קהילות מסוימות מבקשות להנפיק מטבע קהילתית וירטואלית כמו זו של קהילת תושבי יפו המכונה “פשפש” . במטבע ייחודית זו יספקו שירותים או מוצרים האחד לשני ואף יוכלו לתגמל את כל המתנדבים החברתיים בקהילה .

מטבע נוסף ״אתר״ של אתריום ,שגם הוא נסמך על טכנולוגיית הבלוקצ’יין ,עקף את כל יתר המטבעות הקריפטוגרפים הואיל והאתריום מסוגל לטפל בכמות גדולה של נתונים , חוזים חכמים , העברת דיבידנדים בשער מסוים כך שנמנע הצורך בחוזה חתום על ידי עו”ד . סטרטאפים רבים מפתחים את טכנולוגיית האתריום כך שחלקם קבלו הכרה של הענן של מייקרוסופט .

ההערכה כיום שמחזיקי מטבעות האתר הם כ 70000 גולשים בערך כספי של מיליארד דולר בעוד מחזיקי הביטקויין כ30000 מחשבים והערך הכלכלי כ-7 מיליארד דולר .

 

הבנקים מאוימים .

הוול סטריט ג’ורנל פרסם לאחרונה ידיעה לפיה קונסורציום של 42 בנקים מהמובילים בעולם ערכו ניסוי במספר פלטפורמות בלוקצ’יין בניהם אתריום ופלטפורמה שפיתחו אינטל ויבמ .

אין ספק שהבנקים לא אדישים לטכנולוגיה וליכולותיה ולפוטנציאל הכלכלי הגלום בה . גופים כלכליים אלו שאותרגו על ידי הרגולטורים מחשבים כעת מחדש את מסלולם . הבנקים המרכזיים ברוסיה ובסין שוקלים להנפיק מטבע וירטואלית משלהם ובמידה וכך יהיה גם בנקים מרכזיים נוספים ילכו בעקבותיהם . אין ספק שצעד כזה עלול לעקר לחלוטין את חשיבותן של המטבעות הוירטואליים האחרים אך כדאי להמתין בסבלנות ולראות מה ילד יום .                                                             טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה להשפיע דרמטית על תעשיית הפיננסיים בעולם וכמו כן על האזרח הפשוט שעשוי לבצע העברות כספיות אנונימיות ביתר קלות וללא מחסומי רגולציה ועמלות .

היכולות לסחור ישירות בשכיות חמדה אוצרות אומנות תהיה בטוחה יותר , רישום נכסים מכל סוג שהוא כולל נדלן בביטחון רב . עריכת הסכמי קנייה ומכירה , שימור זכויות קניין רוחני ועוד.

 

האם מטבעות הקריפטוגרפים בדרך להיעלם מן העולם ? 

 

להערכתי המטבעות הווירטואליים הגיעו בכדי להישאר .הטכנולוגיה המתוחכמת של הבלוקצ׳יין מייצרת אימון מצד המשקיעים וכמו כן מגבירה את הביקוש למערכת פיננסית חלופית ,שפועלת בזריזות וביעילות.

משעה שניהול הכסף שלנו הוא וירטואלי ברובו ,ההסתגלות לשימוש במטבע קריפטוגרפי הוא אך טבעי.

 

איך מעריכים שווי כלכלי של מטבע  ?

 

השווי הכלכלי של המטבע  נגזר מביקוש ומהיצע וכל עוד הביקוש גבוה מההיצע מחירו יעלה .הביקוש הרב לאחרונה נובע בעיקר מטרנד ומחדשנות . לעניות דעתנו ,מחירו של הביטקויין גבוה אך לאף אחד אין היכולת לקבוע את שוויו כלכלי הנכון.

 

האם למהר ולרכוש מטבע  ?

 

הבנקים מגלים רגישות גבוהה להעברות כספיות ,שמקורן אינו ברור . לאחרונה שמענו על מספר מקרים שבהם הבנקים לא שחררו כספים ,שנפדו כתוצאה מהעברות כספיות במטבעות וירטואליים מחשש לעבירות הלבנת הון . מי שמבקש לרכוש מטבע וירטואלית חייב לקחת בחשבון עובדה זו .

אפילו יו”ר הרשות לני”ע מר שמואל האוזר הזהיר מסכנת ההשקעה במטבעות הווירטואליים ,תוך שהוא מונע מחברות שערכן מבוסס על הביטקויין להיכלל במדדי הבורסה .לצד עמדה זו פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר לאישור ועדת הכספים בדבר חיוב במס רווחי הון על רווחים ממסחר במטבעות וירטואליים כיוון שהמסחר במטבעות וירטואליים הולך וגובר .

כפי שכתבנו קודם לכן , שוויו של המטבע נגזר מביקוש והיצע ובין היתר בשל היכולת הנוחה יותר לרכוש אותו אולם לא בהכרח למכור אותו ולכן יש לשקול היטב בטרם קנייתו . התנודתיות הגבוהה בשער המטבע מעידה על הסיכון הרב הטמון בה .                                                                   מתכנן פיננסי הוא בין היתר מנהל הסיכונים של הלקוחות ובמקום בו לא יוכל להעריך את הסיכון אסור לו להמליץ על רכישה .   

 

 

כתב : ארז לוי מתכנן פיננסי בכיר