תכנון מושכל של הפרישה והיציאה לפנסיה יכול להבטיח תקופת פרישה מהנה ורגועה, כמו גם להקדים את גיל הפרישה בהתאם למצב הפיננסי שלכם. היעדר תכנון מקצועי שכזה עלול לגרום לגיל הפרישה להתאחר, ולשנות הפנסיה להיות הרבה פחות מהנות ושקטות. להלן מדריך מקוצר הכולל את הצעדים העיקריים בהם כדאי לנקוט על מנת ליהנות מפרישה חכמה ומשנים נוחות ומהנות בתור גמלאים:

למידת מקורות ההכנסה והזכויות שלכם בסיוע אנשי מקצוע

השלב הראשון בדרך לתכנון פרישה חכמה הוא להבין את התחום ואת הנתונים השונים המשפיעים על הפרישה שלכם-ללמוד את מקורות ההכנסה שלכם כיום ובעתיד ואת הזכויות שלכם בתור גמלאים לעתיד. למרות שזה נשמע טריוויאלי – בפועל זה ממש לא. כל אדם אשר עבד במשך מרבית חייו הבוגרים ומתקרב לגיל הפרישה מחזיק בעשרות שנים של הכנסות והפרשות לחסכונות מסוגים שונים, כמו גם קצבאות ומענקים שונים להם הוא זכאי מהמדינה, הטבות להן הוא זכאי מהגופים הפיננסיים באמצעותם הוא חסך לאורך השנים וכו’.

במילים אחרות – מקורות ההכנסה שלכם לתקופת הפנסיה והזכויות שלכם בהקשר זה אינם דבר טריוויאלי, פשוט או קל להבנה וללמידה. לכן, דרך הפעולה המומלצת עבור רובם המכריע של המתעניינים בתכנון מושכל של פרישה חכמה היא פנייה לאנשי המקצוע המתמחים בדיוק בתחום ספציפי זה – יועצי פרישה ויועצים פנסיוניים מקצועיים. יועץ פנסיוני הוא אדם אשר עבר הכשרה והסמכה מעמיקה בתחום (רישיון יועץ פנסיוני מצריך מעבר של מספר בחינות שונות מטועם המדינה, תקופת התמחות ועוד), ורישיונו המוענק לו מטעם המדינה בא להבטיח כי מדובר בבעל מקצוע אובייקטיבי, נטול פניות, מקצועי וראוי לייעץ ללקוחותיו בנוגע לתכנון פרישתם. בנוסף, ניתן למצוא כיום גם לא מעט יועצי פרישה  המתמחים ספציפית בתחום זה, ויסייעו לכם גם כן לעשות סדר במקורות ההכנסה ובזכויות שלכם.

בתור התחלה יאסוף עבורכם בעל המקצוע מידע מהמסלקה הפנסיונית של משרד האוצר על מנת לברר בדיוק מהם מקורות ההכנסה העומדים לרשותכם בכל הנוגע לחסכונות לפנסיה שהפקדתם במהלך חייכם.

סימולציית פרישה

שלב חשוב נוסף בתכנון הפרישה מתרחש כשלושה חודשים לפני מועד הפרישה המתוכנן. בשלב זה מומלץ לבקש מהמעסיק שלכם לבצע הדמיה (סימולציה) של הפרישה, בה תוכלו לראות בפירוט פרטים ונתונים ספציפיים דוגמת פדיון ימי חופשה ומחלה שצברתם, גובה הפיצויים שמגיעים לכם וכו’. כל זאת על מנת לקבל אומדן מדויק יותר של המצב הפיננסי שלכם לקראת מועד הפרישה.

כמובן שאת סימולציית הפרישה מומלץ לבחון יחד עם איש המקצוע המייעץ לכם, בין אם מדובר ביועץ פרישה או ביועץ/משווק פנסיוני. כך תוכלו להבין את המצב לאשורו ולהתייחס ולהכיר פרטים חשובים שונים אליהם אתם לא בהכרח מודעים

כיצד להתנהל במועד הפרישה עצמו?

השלב האחרון והחשוב ביותר בתכנון פרישה חכמה הוא זה שמגיע רק עם מועד הפרישה בפועל, ובדרך כלל כחודש לאחריו. בנקודה זו מעביר אליכם המעסיק טופס 161 המיועד לפקיד השומה ברשות המסים. בטופס זה מפורטים פיצויים ומענקים שונים להם אתם זכאים, ומכתב המאשר שחרור כספים מקופות גמל בהן הופקדו עבורכם כספים לאורך השנים. שלב זה חשוב כל כך מכיוון שכאן תצטרכו להחליט מה בדיוק אתם עושים עם הכספים השונים המשתחררים, ובהתאם לכך למלא את הטפסים המתאימים ולגשת איתם לפקיד השומה לצורך קבלת אישורים מתאימים.

קשה להפריז בחשיבותו של שלב זה, ולכן כאן יותר מכל שלב אחר מומלץ להיעזר באנשי מקצוע בלתי תלויים המתמחים בתכנון פרישה ובעולם הפנסיוני. הם עשויים לסייע לכם לחסוך הרבה מאוד בתשלומי מסים ולעשות עבורכם סדר בכל העניינים הכספיים הרלבנטיים לפרישה.

*** המאמר בשיתוף האקדמיה לפיננסים של BDO המציעה השכלה פיננסית מקצועית בתחומי שוק ההון, נדל”ן, ראיית חשבון, חשבות שכר, ייעוץ מס ועוד. האקדמיה לפיננסים בשיתוף המכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי מעבירה קורס תכנון פרישה המקנה ידע מעמיק בנושאים הרלוונטיים וכלים מקצועיים לעיסוק בתחום.

הפוסט צעד אחר צעד: תכנון פיננסי לפרישה חכמה הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

אני לא אנוח בקבר, אני אנוח בפנסיה…

מצחיק? אז זהו.. שלא בטוח!

כאשר אנו באים לבחון את השוק  הפנסיוני – ביטוחי בישראל, ניתן לזהות שלושה גורמים מרכזים ומשמעותיים לנגד עיננו.

הגורמים הללו הם שמביאים לשינוי השוק ומחייבים את כלל העוסקים בתחום להשתנות, אם ברצונם לשרוד את השינויים.

הגורמים לשינוי הינם – רגולציה, צורך ממשי, צרכי הלקוחות וטכנולוגיה.

להלן הסבר קצר על כל אחד מהגורמים:

רגולציה – לפני כשבועיים פורסם בעיתון דה מרקר, (מצ”ב הכתבה), יוזמתו של ד”ר משה ברקת, הממונה על הרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להכיל ייעוץ חובה לפני פרישה. ברשות החלו בימים אלו בפיילוט בנושא ובכוונתם להרחיבו לכלל העובדים. תוסיפו לכך את דבריו של ברקת בכנס סוכני הביטוח באילת שנערך ב 11 במרץ 2019, שבו אמר “אני רואה לנגד עיני מודל שבו מישהו נמצא לצד  לקוח והוא “הייעוץ בביטוח” שיפעל באופן אובייקטיבי ויקבל את שכרו מהלקוח, ושהתגמול של יועץ הביטוח יבטא זאת”. בכך סימן ד”ר ברקת רפורמה משמעותית שאם תצא לפועל, תביא לשינוי טוטאלי באופן התגמול של סוכני הביטוח, שיפסיקו לקבל תשלום מהיצרנים בראשות חברות הביטוח, ויעברו לקבלת תגמול מהלקוחות (מצ”ב כתבה בנושא מעיתון גלובס).

צורך ממשי/קיומי– נושא תכנון פרישה הפך לאחרונה אחד הנושאים המטרידים ביותר את הציבור בישראל, אליו מצטרפים מדי שנה בין 50-70 אלף פורשים, אשר זקוקים לאנשי מקצוע מומחים שיתכננו וילוו אותם בתהליך המורכב של המעבר לפרישה. לקוחות מבינים היום, שללא תכנון פרישה פרטני של איש מקצוע, הם עלולים להפסיד עשרות, עד מאות אלפי שקלים בפרישה ולכן מוכנים לשלם הרבה כסף לאיש מקצוע, המתמחה בתחום, אשר יבנה להם תכנית פרישה, וילווה אותם בתהליך!

תוכנה לתכנון פרישה – עד לאחרונה תוכנה מקצועית וידידותית לתכנון פרישה, לא הייתה בנמצא, אולם כיום יש כבר יותר מאחת. נכון, תוכנה לכשעצמה איננה מספיקה, נדרש ידע מקצועי ברמה גבוהה בתחום הפרישה בכדי להפעילה ותפקידה להוות כלי תומך אפקטיבי.

שלושת הגורמים הללו הנם מציאות שלא ניתן לערער עליה, אם כי ניתן לעצום עיניים ולהתכחש לה. אולם כל מי שפועל היום בתחום הפנסיוני ומבין את השפעתם הדרמטית, על השוק בו הוא/ היא פועלים, ועל כן יכול להסיק את המסקנה, המתבקשת –

האבולוציה הטבעית המתבקשת של הסוכן הפנסיוני הנה להתמחות בתכנון פרישה ולספק שירות זה ללקוחותיו, זאת מכיוון שמדובר בשוק בתולי, בעל ערך עצום ללקוחות, שכר טרחה משמעותי למתכנן והחשוב מכל- הביקוש עולה על ההיצע!

מומחים בתחום הפרישה יודעים שכל מקרה פרישה הוא מקרה ייחודי ועל מנת ליצור אופטימיזציה הכוללת את ההיבטים הפנסיונים, מיסויים, משפטים ופיננסים נדרש ידע מקצועי רב ותמיכה מקצועית מתמשכת.

סוכני ביטוח, יועצי ומשווקים פנסיונים, רו”ח ויועצי מס, אחד האתגרים הגדולים שלכם כאנשי מקצוע מובילים הוא להכין את לקוחותיהם לקראת פרישה ולשנים אחריו.
במידה רבה זו המחויבות הגדולה ביותר
המעבר מעולם העבודה לחיים של פרישה הנו מורכב ביותר לפורשים, מאחר ומצריך קבלת החלטות משמעותיות אל מול גורמים רבים מולם אינם יודעים להתנהל.
התמודדות של הפורש לבדו מול גורמים אלו גוררת בהכרח הפסדים של עשרות עד מאות אלפי שקלים ומכאן הנכונות לשלם שכר טרחה משמעותי לאיש מקצוע שילווה בתהליך.
היכולת לספק ללקוחות תכנית פרישה ארוכת טווח שתאפשר להם שמירה על רמת החיים לה הורגלו לאורך חייהם, היא צורך קיומי!.

אולי בזכותכם הם יוכלו לנוח בפנסיה!

המעוניינים להתמחות בתכנון פרישה, מוזמנים ללחוץ על הלינק הבא ולקבל פרטים מלאים אודות ההכשרה המקיפה בישראל לתכנון פרישה המועברת ע״י מומחי הפרישה המובילים בישראל –  דודי צור  CFP, יוסי בלישה CFP, אלקנית עוז CFP, יועצת המס ליאת ארמי ועוד…

לחץ כאן –   http://financeplanning.co.il/icfp/prisha/

הפוסט משה ברקת מסמן כיוון חדש לסוכנים- שירות אובייקטיבי ותגמול מהלקוח הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

העשור האחרון, מתאפיין בקפיצות ובנפילות חדות של מחירי המניות, הן בבורסה הישראלית והן בבורסות העולם;  מדד ה S&P 500 עלה בשיעור של 200% בעשור האחרון, זינוק כ- 400% מהשפל של שנת  2008.

הנכון ביותר למשקיע אם יכול היה לקנות בשפל למכור בשיא.

המשמעות הגדלת התשואה  בכ- 20% בשנה אם מדובר בשיטה כל כך מצליחה, מדוע לא כולם נוקטים בה?

התשובה היא – מכיוון שזה אינו אפשרי.

מי שיביט בסטטיסטיקה של שווקי המניות בעולם במאה השנים האחרונות, יגלה כי החזקה במניה במדד לטווח הארוך תהיה תמיד רווחית יותר מאשר ניסיונות לתזמן את הירידות והעליות בשווקים.
יש אף המחמירים ואומרים, כי ניסיון לתזמון מכירה ורכישה של מניות נועד לכישלון מראש. כל ניסיון לנצח את הסטטיסטיקה לרבות: בניית מדדים חכמים, פיתוח אלגוריתמים או ניתוח טכני של המדדים לא הוכיח עצמו לטווח ארוך עד היום.
רבים מהמשקיעים מכירים את הסטטיסטיקה, אולם היכרותם עמה או אפילו הצלחתם העסקית בתחומי חיים אחרים אינה ערובה להצלחה בניהול השקעות בשוק ההון.
משיקים רבים חוזרים שוב ושוב על שתי טעויות יסוד:

1. היסמכות על חשיבה רגשית, המונעת מפחדים ותאוות בצע
2. חוויה אישית של אשליית שליטה.

מדובר בשני מנגנוני הגנה בסיסיים, המסייעים לנו לתפוס ולנתח את המצב כמו גם לתווך לעצמנו את המציאות, מדובר במנגנונים חשובים ביותר המעורבים בקבלת החלטות מהותיות בחיינו. יחד עם זאת, מדובר במנגנונים אשר יהיו לרועץ בעבור משקיעי שוק ההון המוצפים בחוויות רגשיות, רצון עז להימנע מכישלונות ודחף אדיר לחוות הצלחות כל זאת תוך תחושת שליטה מדומה של המשקיע.
אם כן, כיצד נמנע מלבצע את טעויות חוזרות אלו בניהול ההשקעות?

אנו ממליצים על שתי פעולות אשר הוכיחו עצמן שוב ושוב:

א. גיבוש אסטרטגית השקעה לטווח ארוך אשר אינה מושפעת  משינויים סביבתיים אקסוגניים.

ב. מינוי מקבל החלטות חיצוני אשר אינו מושפע רגשית מההחלטות המתקבלות ותוצאותיהן בטווח הקרוב

הימנעות מודעת מנקודות החולשה האנושיות והטבעיות כל כך, יגדילו משמעותית את הסיכוי להצלחה ולרווחים בעולם שוק ההון.

הפוסט רכישת מניות עכשיו-להשקיע או לשקוע ? הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

לצערנו השיח בקרב יועצים, מתכננים פיננסים ובעלי מקצוע בתחומים נושקים, עודנו כי תכנון פיננסי הינו שירות המתאים רק לאוכלוסיות הקרובות לגילאי הפרישה או לכאלו שאחרי פרישה; מדובר באמירה שגויה המונעת מלקוחותיהם שליטה נכונה וממצה  במצבם הכלכלי לאורך חייהם, מגיל עבודה ועד 120.

על מנת להסביר ולאשש את הטענה, התייחסנו לחלוקה מוכרת של חיי האדם לשלושה שלבים עיקריים, תוך הדגשת תפקידו של המתכנן בכל אחד מהשלבים הללו:

שלב צבירת ההון, שלב שמירת ההון ושלב צריכת ההון

שלב צבירת ההון: מתחיל ברגע בו אדם פותח בקריירה המקצועית שלו, ובמקביל מתחיל בבניית התא המשפחתי. על פי רוב ימצאו בו אנשים בן גילאי 30-45. שלב זה מעמיד אתגרים פיננסים מורכבים בדמות הוצאות הגבוהות מההכנסות, חובות נגררים, אי מיצוי כושר השתכרות, מעבר בן עבודות וחשיפה גבוהה לסיכונים כדוגמת מוות, אבטלה, חולי וכו’.

תפקידו של המתכנן הפיננסי, בשלב זה, הוא להתרכז בבניית אסטרטגיה ליצירת חיסכון לטווח בינוני וארוך טווח לדוגמה: ניהול נכון של כספי הפנסיה, הגמל וההשתלמות, תכנון נכון של נטילת הלוואות ורכישת דירה, ניהול סיכונים משפחתי, בניית קרן למצבי חירום וכו’

שלב שמירת ההון: שלב זה מתאפיין בדרך כלל בטווח הגילאי של 45-65, זהו השלב בו אדם הגיע על פי רוב לשיא כושר ההשתכרות שלו ועליו להתחיל לדאוג לתנאי פרישתו לגמלאות. שנים אלו מתאפיינות בניהול של ההון שנצבר.

תפקידו של המתכנן הפיננסי בשלב זה הוא משמעותי במיוחד, על המתכנן לתכנן נכון  את ניהול ההון של החוסך מבחינת מקורות הפרישה, בחינת השקעות בהתאם למטרות החיים, בחינת גידור סיכוני בריאות ועוד.

שלב צריכת ההון: זוהי הנקודה בה אדם הופך להיות מיצרן הון לצרכן שלו. תחילתו של שלב זה לרוב היא עם היציאה לגמלאות, בתום תקופת העבודה ורגע לפני הפרישה. עיקר האתגרים הפיננסים נעוצים בתכנון שנות הפרישה של האדם, כיצד לממש את נכסיו, באיזה אופן ובאיזה עדיפות, כיצד לנהל נכון את הכספים אותם צבר כל חייו תוך התייחסות להעברת הון בין דורית יעילה.

תפקידו של המתכנן הפיננסי בשלב זה הוא להבטיח את מימוש הנכסים באופן המיטבי כך שהאדם יוכל לקיים את פרישתו בצורה הטובה ביותר על פי רצונותיו ותכוניותיו כל זאת, לצד הערכות למקרי קיצון לצד שימור ההון המשפחתי בצורה מיטבית.

כאשר תכנון פיננסי חל לאורך כל חייו של אדם ניתן להבטיח הימנעות מטעויות פיננסיות בגיל צעיר אשר יכולות להיות בעלות משקל מכריע בשנות בגרותו ואף להבטיח את הישרדותו הכלכלית של התא המשפחתי לאורך החיים בימי שגרה ובמקרי קיצון.

הפוסט תכנון פיננסי בשלבים שונים של מחזור החיים הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

ההגדרה לביטקויין אינה ברורה דיה , האם מדובר במטבע או בנכס פיננסי כלשהו , מה שבטוח שהוא פרי של תוכנה המפעילה אלגוריתמים מתמטי מורכב ומסובך המושתת על טכנולוגיית הבלוקצ’יין .

טכנולוגיית הבלוקצ’יין ( המתאפשרת עקב תכונות פיזיקאליות של החומר והמכונה ״שזירת קוונטים ״) יוצרת מהפכה אמיתית ומשמעותית .חוקרים מתארים אותה כמהפכה השנייה בחשיבותה לאחר גילוי האינטרנט . מערכת זו מאפשרת לשנות את מנגנוני התשלום המסורתיים ומאפשרת שמירת כסף ותשלום במערכת נפרדת אישית ומוצפנת מבלי שבנק מסחרי או בנק מרכזי ייפקח עליו לטוב ולרע .

הבלוקצ׳יין הוא פרי פיתוח של מתכנת המוכר בשם קוד ״סאטושי נאקמוטו ״ . זהותו של הממציא אינו ידועה אולם מטרת המצאתו הייתה לאפשר לבצע העברות כספיות בין עמיתים (p2p).

טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת רישום מהימן ודיגיטלי של העסקה הפיננסית במספר רב של מחשבים בו זמנית . כל קובץ המשקף פעולה פיננסית נחתם חתימה דיגיטלית בתוך 10 דקות על פי נוסחה מתמטית מורכבת הנקראת בלוק ,אלא שחתימה זו מצטרפת לשרשרת בלוקים נוספת המשמשת הגנה מפני חורשי רעה .

מטבע הביטקויין הראשונה הופקה ב 2009 ושוויה היה 5 סנט לא להאמין ומאז ועד עתה לא נרשמה פריצה בשרשרת הבלוקצ’יין , עד שהאקונומיסט הגדיר את הטכנולוגיה ״מכונת אמת ״ .

מתחילת 2017 קפץ ערכו של המטבע ב – 2700% ומחירו כ 11000 דולר למטבע . שווי השוק העולמי של הביטקויין נאמד כיום ב- 160 מיליארד דולר בקירוב . הקפיצה המטאורית בערכו כפי שהתרחשה בחודשים האחרונים משכה אליו תשומת לב רבה בעיקר בקרב המשקיעים .

את ערכו הרב שואב המטבע מהלגיטימציה ההולכת וגדלה של המשתמשים בו ומחוסר האימון ששורר בציבור לגבי המערכות הפיננסיות בכלל והבנקים בפרט .

היכולת לבצע העברות כספיות ישירות בין שני גורמים תייתר את הבנקים ותוזיל את עלויות התיווך הבנקאי .הסדרים פיננסיים והעברות כספיות בין בנקים לוקחים זמן רב בשל הצורך באימות ובקרת נכונות . טכנולוגיית הבלוקצ’יין תוכל לסייע גם לבנקים להעביר כספים בשניות . הבנקים נערכים כבר עכשיו לאיום הזה ומנסים ללמוד להשתמש בו כפי שנראה בהמשך הכתבה ,                                        ( IF YOU CAN’T BEAT HIM JOIN HIM ) .

יחד עם זאת יש לבחון את כללי הרגולציה והציות הנדרשים בחוק לרבות חוק הלבנת הון שהטכנולוגיה עלולה לסייע לפסוח עליו הואיל והעסקאות בחלקן הגדול מבוצעות באופן אנונימי.

השימוש במטבע הולך וגובר מסעדות ובארים וחברות בנייה לרבות חברות סטרטאפ מוכנים להשתמש במטבע זו בכדי לשלם על השירותים השונים .

המטבעות הקריפטוגרפים הם מגוונים וכך גם השימושים בהם .קהילות מסוימות מבקשות להנפיק מטבע קהילתית וירטואלית כמו זו של קהילת תושבי יפו המכונה “פשפש” . במטבע ייחודית זו יספקו שירותים או מוצרים האחד לשני ואף יוכלו לתגמל את כל המתנדבים החברתיים בקהילה .

מטבע נוסף ״אתר״ של אתריום ,שגם הוא נסמך על טכנולוגיית הבלוקצ’יין ,עקף את כל יתר המטבעות הקריפטוגרפים הואיל והאתריום מסוגל לטפל בכמות גדולה של נתונים , חוזים חכמים , העברת דיבידנדים בשער מסוים כך שנמנע הצורך בחוזה חתום על ידי עו”ד . סטרטאפים רבים מפתחים את טכנולוגיית האתריום כך שחלקם קבלו הכרה של הענן של מייקרוסופט .

ההערכה כיום שמחזיקי מטבעות האתר הם כ 70000 גולשים בערך כספי של מיליארד דולר בעוד מחזיקי הביטקויין כ30000 מחשבים והערך הכלכלי כ-7 מיליארד דולר .

הבנקים מאוימים .

הוול סטריט ג’ורנל פרסם לאחרונה ידיעה לפיה קונסורציום של 42 בנקים מהמובילים בעולם ערכו ניסוי במספר פלטפורמות בלוקצ’יין בניהם אתריום ופלטפורמה שפיתחו אינטל ויבמ .

אין ספק שהבנקים לא אדישים לטכנולוגיה וליכולותיה ולפוטנציאל הכלכלי הגלום בה . גופים כלכליים אלו שאותרגו על ידי הרגולטורים מחשבים כעת מחדש את מסלולם . הבנקים המרכזיים ברוסיה ובסין שוקלים להנפיק מטבע וירטואלית משלהם ובמידה וכך יהיה גם בנקים מרכזיים נוספים ילכו בעקבותיהם . אין ספק שצעד כזה עלול לעקר לחלוטין את חשיבותן של המטבעות הוירטואליים האחרים אך כדאי להמתין בסבלנות ולראות מה ילד יום .                                                             טכנולוגיית הבלוקצ’יין יכולה להשפיע דרמטית על תעשיית הפיננסיים בעולם וכמו כן על האזרח הפשוט שעשוי לבצע העברות כספיות אנונימיות ביתר קלות וללא מחסומי רגולציה ועמלות .

היכולות לסחור ישירות בשכיות חמדה אוצרות אומנות תהיה בטוחה יותר , רישום נכסים מכל סוג שהוא כולל נדלן בביטחון רב . עריכת הסכמי קנייה ומכירה , שימור זכויות קניין רוחני ועוד.

האם מטבעות הקריפטוגרפים בדרך להיעלם מן העולם ? 

להערכתי המטבעות הווירטואליים הגיעו בכדי להישאר .הטכנולוגיה המתוחכמת של הבלוקצ׳יין מייצרת אימון מצד המשקיעים וכמו כן מגבירה את הביקוש למערכת פיננסית חלופית ,שפועלת בזריזות וביעילות.

משעה שניהול הכסף שלנו הוא וירטואלי ברובו ,ההסתגלות לשימוש במטבע קריפטוגרפי הוא אך טבעי.

איך מעריכים שווי כלכלי של מטבע  ?

השווי הכלכלי של המטבע  נגזר מביקוש ומהיצע וכל עוד הביקוש גבוה מההיצע מחירו יעלה .הביקוש הרב לאחרונה נובע בעיקר מטרנד ומחדשנות . לעניות דעתנו ,מחירו של הביטקויין גבוה אך לאף אחד אין היכולת לקבוע את שוויו כלכלי הנכון.

האם למהר ולרכוש מטבע  ?

הבנקים מגלים רגישות גבוהה להעברות כספיות ,שמקורן אינו ברור . לאחרונה שמענו על מספר מקרים שבהם הבנקים לא שחררו כספים ,שנפדו כתוצאה מהעברות כספיות במטבעות וירטואליים מחשש לעבירות הלבנת הון . מי שמבקש לרכוש מטבע וירטואלית חייב לקחת בחשבון עובדה זו .

אפילו יו”ר הרשות לני”ע מר שמואל האוזר הזהיר מסכנת ההשקעה במטבעות הווירטואליים ,תוך שהוא מונע מחברות שערכן מבוסס על הביטקויין להיכלל במדדי הבורסה .לצד עמדה זו פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר לאישור ועדת הכספים בדבר חיוב במס רווחי הון על רווחים ממסחר במטבעות וירטואליים כיוון שהמסחר במטבעות וירטואליים הולך וגובר .

כפי שכתבנו קודם לכן , שוויו של המטבע נגזר מביקוש והיצע ובין היתר בשל היכולת הנוחה יותר לרכוש אותו אולם לא בהכרח למכור אותו ולכן יש לשקול היטב בטרם קנייתו . התנודתיות הגבוהה בשער המטבע מעידה על הסיכון הרב הטמון בה .                                                                   מתכנן פיננסי הוא בין היתר מנהל הסיכונים של הלקוחות ובמקום בו לא יוכל להעריך את הסיכון אסור לו להמליץ על רכישה .   

כתב : ארז לוי מתכנן פיננסי בכיר 

הפוסט תעצרו את העולם אני חייב מטבע וירטואלי במיוחד ביטקויין ……. הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

שמתי לב שרבים מהם כלל לא מבינים את משמעות הפנסיה ומה המרכיבים השונים שלה.

בפוסט זה אנסה להעביר לכם הקוראים מהי פנסיה ועל מה כדאי לנו לשים דגש.

אז מה היא פנסיה?

פנסיה הוא שם כולל לכל הדרכים בהם תהיה לנו הבטחת הכנסה בגיל מבוגר כאשר כבר לא יתאפשר לנו לעבוד. מוצרי הפנסיה השונים המסורתיים כוללים בתוכם ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות. כל אלה מוצרים שיוכלו לייצר הכנסה כאשר נגיע לגיל הפרישה. ישנם דרכים נוספות לדאוג לפנסיה, כמו קניית נכס מניב המקנה שכירות חודשית שוטפת, אך בפוסט זה לא אדבר על הנושא הזה.

אז על מה נדבר בפוסט זה? על קרן הפנסיה המסורתית שכולנו מכירים.

לחצו כאן לקבלת פרטים על תכנית ההכשרה שלנו

מהי קרן פנסיה?

זהו מוצר פנסיוני, חלוקות הדעות באשר לשאלה האם מוצר זה באמת יעזור לנו שנגיע לגיל הפרישה מהרבה סיבות שלא אפרט. בקצרה את קרן הפנסיה ניתן לדמות לקופסה שחורה שאנו מפרישים אליה כסף כל חודש, וכאשר נצא לפנסיה אמורה לשלם לנו קצבה חודשית בעודנו בחיים (זה מעין קסם אנו מפרישים סכום כסף כל חודש במשך כ 40 שנה, וזה אמור לעזור לנו כשנגיע לגיל השלישי).

אז ממה מורכבת קרן הפנסיה?

1. חיסכון – זהו המרכיב החשוב ביותר עבורנו מכיוון שללא החיסכון לא תהיה לנו “משכורת”, קצבה חודשית כאשר נגיע לגיל פרישה. כלומר חלק זה הוא למעשה הכסף שאנו מפרישים כל חודש בתוספת רווחי הון. חשוב לציין, לא כל הכסף שאנו מפרישים כל חודש הוא לחיסכון, חלק מהכסף מופרש לביטוחים. הכסף שנמצא במרכיב החיסכון בפנסיה מושקע בניירות ערך (בבורסה) ואמור לייצר עבורנו רווחים על מנת שנגיע לגיל פרישה עם סכום גדול ככל שניתן.

2. נכות – זהו מרכיב ביטוחי שמצד אחד פוגע לנו בחיסכון, כי הרי היינו יכולים להפריש יותר כסף לחיסכון ובמקום זה הוא הולך לביטוח. אך מצד שני, הוא מגן עלינו במקרה של קטסטרופה. מה לעשות, החיים לא צפויים ויכול להיות שהיום אנחנו בריאים, אך יום אחד נכנס למצב שנקרא אובדן כושר עבודה (לפעמים יש כאלה שיקראו לזה אכ”ע – שתבינו על מה מדובר).כלומר לא נוכל לעבוד.

מתי נכנסים למצב של אבדן כושר עבודה? למשל כאשר עברנו תאונה ואיננו יכולים לעבוד, או כאשר חלינו במחלה קשה וכו’.
״עזוב אותך, מה אני צריך את הביטוח הזה, הסיכוי שיקרה לי משהו הוא קטן, סתם מנסים להפחיד אותי”. שורה תחתונה: אם תרצו ואם לא, לא ניתן לבטל את הביטוח הזה במוצר שנקרא קרן פנסיה, אולם יש לו דרגות שונות – ניתן לשלם פחות לביטוח זה ולקבל כיסוי פחות מקיף. הביטוח שנקרא פנסיית נכות מבטח אותנו עד 75% מהשכר. ניתן דוגמה: אם למשל אני מרוויח 10,000 ש”ח כל חודש, ונכנסתי למצב של אבדן כושר עבודה, אזי כאשר אתבע את הביטוח אקבל 7,500 ש”ח בחודשים שלא אוכל לעבוד. זה יעזור עד שאשתקם או אבריא אם חליתי.

3. ביטוח שארים (ביטוח חיים)– מרכיב ביטוחי זה מגן על המשפחה, במקרה של מוות חלילה. כלומר אם יקרה לכם משהו חלילה ותמותו, ביטוח זה אמור לעזור למשפחתכם להמשיך ולהתקיים. חשוב בעיקר כאשר יש משפחה וילדים.

לסיכום, למעשה פנסיה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: חיסכון שוטף, ביטוח שמגן עלינו בעודנו בחיים, וביטוח שמגן על משפחתנו כשאנו לא בחיים.

מכאן אפשר להבין למה נרצה להגדיל את החיסכון כמה שיותר, ולהקטין את המרכיב הביטוחי. אנסה להמחיש זאת בדוגמה, אם יש אדם שאינו מתכנן להתחתן ולהביא ילדים, אין צורך שיעשה ביטוח חיים, מכיוון שאין מי שזקוק לכספו. אולם אדם שרוצה להקים משפחה, לפני שעושה זאת רצוי שידאג למשפחתו באמצעות ביטוח זה.

בואו נדבר קצת על מספרים. לשכירים ע”פ חוק המעסיק חייב לדאוג לפנסיה. מה זה אומר בעצם?  שהמעסיק חייב להפריש למוצר פנסיוני כפי שהסברתי בתחילת הפוסט לפי בחירתכם.

אז כמה מפרישים?

המעסיק מפריש 6.5% מהמשכורת (הפרשות מעביד). עובד מפריש 6% מהמשכורת (הפרשות עובד). המעביד מחוייב להפריש גם חלק שלישי (מרכיב הפיצויים); ע”פ חוק  מדובר ב-6%, אולם המעסיק יכול לבחור להפריש יותר 8.33%.

מושג נוסף שאני רוצה לדבר עליו נקרא איזון אקטוארי: סכום כסף שילקח מאיתנו בסוף שנה, או לחילופין סכום כסף שנקבל בסוף שנה. במקרה שהוא שלילי הוא יקרא גרעון אקטוארי, במקרה שיהיה חיובי יקרא עודף אקטוארי.

על האיזון האקטוארי אנו, עמיתי קרן פנסיה, איננו יכולים לשלוט. הוא נגזר ממספר העמיתים בקרן הפנסיה, מהתשואות שעשתה הקרן במסלולים השונים, מכמות האנשים שתבעו נכות ומשאירים שתבעו את ביטוח החיים.

הדבר האחרון הוא דמי הניהול. החברה שבה נמצאת קרן הפנסיה, גובה דמי ניהול שנחלקים ל-2 סוגים:
1. דמי ניהול מהפקדה – זוכרים שדיברנו שכל חודש המעסיק מפריש לנו הפרשות מעביד ופיצויים ואנו מפרישים הפרשות עובד? מהפקדה זו, החברה בה נמצאת קרן הפנסיה שלנו (לרוב חברת ביטוח או בית השקעות) גובה דמי ניהול חודשיים.

2. דמי ניהול מצבירה – מדובר בדמי ניהול שנגבים פעם בשנה מכל מה שצברה הקרן עד כה; כלומר ממרכיב החיסכון. אם למשל צברנו בקרן הפנסיה עד נקודת זמן מסוימת  100,000 ש”ח שהצטברו מההפרשות שלנו, מאלה של המעסיק ומהתשואות שהקרן עשתה, על זה תגבה החברה שבה נמצאת קרן הפנסיה שלנו אחוז מסוים כל שנה בהתאם לסכום שהצטבר. אם לדייק, דמי הניהול השנתיים נגבים כל חודש עבור החלק היחסי. כלומר, אם דמי הניהול שלנו הם 0.2% לשנה אזי כל חודש יגבה 0.2%/12 מהצבירה נכון לאותו החודש.

כמובן שאנו רוצים לצמצם את דמי הניהול לכמה שפחות ועל זה אנחנו יכולים לשלוט! הכח בידיי הצרכנים.

נסכם, קרן פנסיה במטרתה לעזור לנו כשנגיע לגיל פרישה. כיום גיל הפרישה אצל נשים הוא 62, ואצל גברים 67. אם אתם רוצים לחיות בכבוד בגיל הפרישה עליכם לעשות החלטות נכונות כבר היום! משמע, לצמצם את דמי הניהול, לבדוק שאין כפל ביטוחי, לוודא שהקרן בה אתם עמיתים מספיק יציבה ומניבה תשואות טובות.

בעולם הפנסיוני אין נכון ולא נכון, כל אחד צריך לבחור את המוצר שמתאים לפי צרכיו.

חשוב להיוועץ עם בעל מקצוע אובייקטיבי כאשר מחליטים מה לעשות עם הפנסיה שלכם.

הכותב הוא מייסד מיזם “חיסכהון” שמטרתו היא הנגשת ידע פיננסי לציבור הרחב.

לחצו כאן לקבלת פרטים על תכנית ההכשרה שלנו

הפוסט תכלס – פנסיה הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

השפעות התהליך נוגעות לשינוי באורח החיים, לשינוי בהרגלי הצריכה, לשינוי באיזון של התא המשפחתי ומלווה במצבים נפשיים שכוללים תחושת

אובדן, ירידה בתחושת הערך העצמי ותסכול גדול.

הפרישה באה לידי ביטוי בתחום המקצועי תעסוקתי ממנו סובל העובד וסביבתו.

תהליך הפרישה מאופיין בפגיעה בארבעה מישורים עיקריים:

1. ארגוני– תפקודו של העובד נפגע, הוא מאבד עניין בעבודה, לא פעם

מזלזל בתפקידו מפתח ציניות, מרמור ובחלק המקרים אף גורם

נזק לארגון. כמובן תקופת טרום הפרישה מאופיינת בריבוי

היעדרויות מהעבודה והפחתה בכמות שעות העבודה.

2. חברתי-יש השלכות מרחיקות לכת בתהליך הפרישה על חיי החברה של

הוא מאבד חברים שעבדו איתו שנים, מעמדו במשפחה משתנה,

עליו לחוות זעזועים חברתיים שאינו ערוך אליהם.

3. בריאותי– בריאותו של העובד הפורש עקב המצב הנפשי אליו הוא נקלע

מזמינה סיכון מוגבר לתחלואה ולפגיעה בבריאותו ובאיזון של

אורח החיים אליו הורגל.

4. נפשי– פגיעה בדימוי העצמי של העובד, כמו כן נפגעת הערכה העצמית

שלו כלפי עצמו, העובד נהיה יותר פגיע ורגיש לביקורת. תחושת

חוסר אונים משתלטת על חייו.

לתוך המציאות המתוארת לעיל נדרש מנהל משאבי אנוש לתת פתרונות.

הליווי של העובד בתהליך פרישתו מהעבודה מורכב ומחייב מיומנויות

ויכולות טיפוליות ברמה הגבוהה ביותר.

סיפור של א’ ממחיש בצורה טובה עד כמה המצב מורכב.

א’ הגיע לגיל 67 לפני חצי שנה אשתו נפטרה. מקום העבודה מהווה את

העוגן לחייו ובעצם בשביל זה הוא קם בבוקר.

בתפקודו המקצועי מובחנת לאורך שנים ירידה בתפקוד ואין להנהלה עניין

להאריך את עבודתו מעבר לגיל הפרישה.

לכולנו ברור שסוגיה מהסוג המתואר לעי”ל לא ניתן לסיים בשיחת שימוע

ובשיחת פרידה מהעובד.

תהליך ההכנה מורכב ודורש ממנהל משאבי אנוש משאבים , זמן ויכלות הכלה גבוהות.

להלן מספר נושאים עליהם יש לתת את הדעת:

1. ניהול רגשות– תהליך הפרישה מאופיין בעוצמות רגשות ומעבר מהיר

מתחושת יאוש לתחושת תיקווה.

הפורש חווה ירידה מוראלית שמאופיינת בפחד מהצפוי,

רוגז שמופנה בד”כ כלפי הממונים עליו, תיסכול מחוסר

היכולת שלו לשנות את המצב אליו נקלע, בלבול ולחץ.

טיפ: יש לקיים עם העובד הפורש שיחות רבות ככל  האפשר ולהאזין למצוקותיו.

2. תקשור הפרישה– יש השלכות מרחיקות לכת לאופן שבו מתקשרים

בארגון את פרישתו של העובד. בשום פנים ואופן לא לתת

לעובד לתקשר את הנושא בעצמו. מח’ משאבי אנוש

אחראית לכך.

טיפ: לסכם אם העובד שתקשור סיום עבודתו יתבצע ע”י מח’ משאבי אנוש.

3. 3. התייחסות הארגון לעובדים הפורשים: בסוגיה זו יש לתת את הדעת

לעובדה שארגון שלא מנהל דיאלוג עם פורשיו מנציח את התרבות

הארגונית שאומרת “הכושי עשה את שלו וכעת הוא יכול ללכת”.

על העובדים הצעירים בארגון ואלו שנמצאים במעמד הביניים ובגילאי

הביניים לדעת שגם יומם יגיע, הם מתבוננים מהצד ובוחנים באיזה אופן

מתייחס הארגון לפורשיו.

טיפ: לבנות נוהל טיפול בפורשים של הארגון.

4. ואחרונה חביבה הנהלת החברה: הנהלת החברה מחויבת לאותם

עובדים שלאורך שנים נתנו את עצמם והקדישו את יומם לעבודה.

כמו שהנהלה יודעת להתייחס בכובד ראש לתהליכי הקליטה והקבלה של

עובד חדש לארגון, כך עליה להבין שככול שיחלוף הזמן היא תידרש יותר

ויותר לתת את הדעת לתהליכי הפרידה מעובדים שפורשים.

העובד כיום מתבונן ושואל את עצמו שאלות הנוגעות לתרבות הארגון

והאופי שבו הוא מטפל באוכלוסייה הרב דורית שעובדת אצלו.

טיפ: ללוות את פרישתו של העובד בטקס צנוע שבו ישתתפו נציגי

ההנהלה והמנכ”ל.

סיכום דברים:

אמרו חכמים: “אל נא תשליכני לעת זקנה” עלינו להסב משפט זה ולומר:

” אל נא תשליכנו לעת פרישה” הפרישה לגמלאות היא מעבר שמאפשר

לארגון הזדמנויות חשובות ליצירת תחושת ערך גם בקרב המסיימים וגם

בקרב אלו שממשיכים לעבוד.

ארן שדמי.

משמש כיועץ לארגונים בהטמעת תהליכי הפרישה לגמלאות.

טלפון: 054-2299200

מייל: arnshd@013.net

הפוסט אל נא תשליכני לעת פרישה הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

בואו נדבר על פרישה מדורגת.

מבוא:

כולנו מכירים בכך שהיום שבו נצטרך לצאת לפנסיה בוא יבוא .כולנו מכירים בכך שהפרישה לפנסיה כרוכה בשינוי של הרגלי חיים ומלווה בתמורות רגשיות.השאלה שנדרש לשאול את עצמנו היא כיצד ניתן לעבור תקופה זו באופן המתאים לנו ולמנוע מעצמנו מצבי קיצון.

מחקר שערכה חברת מריל לינץ’ מעלה כי 5 שנים לפני הפרישה הפורשים מתחילים להיות מודאגים מן העובדה כי הם עתידים לעזוב את העבודה.

כמוכן מעלה המחקר כי לאחר פרישתם הפתאומית מהיום למחר הם חווים תקופת “מורטוריום” הפסקה בין הקריירות הנמשכת כשנתיים וחצי.

לאחר תקופה זו הם נכנסים לעוד 9 שנים לפחות של עבודה חדשה שבמרבית המקרים שונה במהותה מן העבודה המסורתית אותה עשו טרם פרישתם.

חלק מהנשאלים במחקר השיבו כי הבחירה שלהם בעבודה אחרת הייתה תוצאה שלכורח אך מרביתם דיווחו שהבחירה שלהם בעבודה אחרת הייתה בחירה מכוונת שנעשתה ממניעים של רצון לייצר עבורם תחושת סיפוק וערך מעבודתם.

בשל העלייה בתוחלת החיים ובשל העובדה כי רבים מהעובדים היום אינם מעוניינים להפסיק את עבודתם באופן פתאומי שוקל משרד האוצר בישראל להפעיל תוכנית חדשה המדברת על מעבר מפרישה ” גליוטינית” לפנסיה מהיום למחר, לפרישה מדורגת.

במאמר זה ננסה לטפל בנושאים הנוגעים לשאלות העוסקות בנושא זה.

1. שינויים הדרגתיים בסדר היום וירידה הדרגתית בקצב העבודה.

המעבר ממצב שבו העובד קם כל יום והולך לעבודה למצב שבו בוקר אחד אינו נדרש עוד להגיע לעבודה הינו טראומטי עבור העובד. בחלק גדול ממקומות העבודה ניתן לאפשר לעובד להוריד את שעות העבודה ובשל כך להקטין את שכרו באופן שיאפשר לו לפנות זמן לטובת פתיחת אפשרויות תעסוקה אחרות.

כאמור עובר זמן רב לפעמים שנתיים ואף יותר מהרגע שבו העובד מעכל את העובדה שפרק חייו בעבודה המסורתית אותה עבד כל חייו עומד להסתיים והוא ניצב בפתחה של תקופה חדשה.

2. יותר משבעה מכל 10 נשאלים רוצים להמשיך לעבוד אך בצורה אחרת.

עובדים בתקופת הבגרות השנייה מצביעים על רצונם לעבוד במשרה חלקית בעבודה שיש בה גמישות מחשבתית וגמישות בשעות העבודה.

מתברר כי בבחירת העבודה הם נותנים חשיבות רבה לתחום העבודה שאותה יעשו ומחפשים לעסוק בעבודה שתייצר בעבורם תחושת ערך.

הסיבות שמניעות את העובדים להמשיך לעבוד הם לא בהכרח כי הם זקוקים לכסף. מתברר מהסקר שנערך בחברת מריל לינץ’ כי:

15% מבקשים לעבוד בשל הצורך לחוות הישגים.

33% ממשיכים לעבוד בשל הצורך לתרום.

28% ממשיכים לעבוד כדי להרוויח כסף.

23% ממשיכים לעבוד כדי להשיג איזון טוב יותר בחיים.

80% מהנשאלים מעל גיל 60 העידו כי יש בכוונתם להמשיך לעבוד לאחר פרישתם.

20% העידו כי הם ימשיכו לעבוד כי הם מוכרחים.

3. משמעות פרישה מדורגת.

לא פעם נושא משרה בארגון מקבל שכר עבודה שאינו תואם את היקף תפקידו . ברבות השנים קיבל העובד תוספות שכר או ששכרו מורכב ממרכיבי שכר שבשל הוותק שלו בעבודה הביאו את שכרו לעליה.

בדיאלוג פתוח ובריא עם העובד ניתן להציע לו עם הגיעו לגיל פרישה על פי חוק לרדת בהיקף המשרה כמו גם לרדת בהיקף ההשתכרות.

מצב זה משתלם לארגון .הארגון מקבל בעל תפקיד מיומן ומבוגר, אחראי , מסור, ומקצועי שמבצע את עבודתו לשביעות רצונם של המעסיקים ועולה בפועל הרבה פחות.

4. יתרונות לארגון בפרישה מדורגת

פרישה מדורגת מאפשרת לארגון לא לעובד באופן מיידי אנשים שהוא רוצה דווקא לשמר עוד קצת בשורותיו אך לא מעוניינים במשרה מלאה.

ארגון המאפשר לעובדיו פרישה מדורגת משדר לעובדים בו כי הגיעו של העובד לגיל פרישה לא מחייב את סיום עבודתו באופן פתאומי ומאפשר המשך עבודה בפורמט אחר שמתאים לארגון ומתאים לעובד.

היום יותר מתמיד בעידן של שינויים עלינו לאמץ מחשבה יצירתית הנוגעת לעניין זה.

5. גיל לא אמור להיות פקטור בהעסקה, נקודה.

יש אנשים שכשירים לעבוד ויש כאלה שאינם כשירים עוד , מי שמסוגל לעבוד ומקום העבודה חפץ ביקרו צריך להמשיך לעבוד כל עוד תפקודו עולה בקנה אחד עם דרישות המערכת. דיאלוג פתוח והכרה באפשרות לעשות שינויים עשויים לסייע  גם לעובד בצליחת המעבר מעבודה לפרישה וגם למעסיק בפיתרון נכון יותר תוך כדי צמצום עלויות.

6. לעובדים מבוגרים מגוון יתרונות על פני עובדים צעירים:

יתרון מס’ 1, יש להם יותר ניסיון בחיים מאשר עובדים צעירים.

יתרון מס’ 2, הם יכולים להתאים למשרות גמישות ועבודה חלקית.

יתרון מס’ 3, בשל העובדה שאינם טרודים בגידול ילדים התייצבותם לעבודה נעשית בצורה סדירה.

יתרון מס 4′, הם לא שואפים להתקדם לתפקידי מפתח בארגון זה כבר לא מעניין אותם ולכן אין סיבה לעובדים צעירים לחוש מאוימים על ידם.

7.שמירת הידע בתוך הארגון:

לא פעם העובד שפורש אוגר במהלך שנות עבודתו כמות רבה של ידע שחשוב לארגון לשמר אותו.היציאה הפתאומית של העובד יכולה לגרום לא פעם למצב נפשי בו העובד הפורש בוחר שלא לשתף את מחליפו בידע הרב שצבר.הישארותו של העובד הפורש בארגון לצד מחליפו לעוד תקופה תייצר מצב שבו העובד לא יוכל ללכת עם הידע.

 סיכומם של דברים

המודל בו אפשר להוציא עובד ממקום העבודה ביום שנקבע בשל גילו אינו תואם עוד את סביבת העבודה בשנת 2014.

יש לבחון את תרומתו של העובד ואת יכולתו הפיזית והמנטאלית, כמובן להתייחס לאופן תפקודו והערך המוסף שהוא מביא עמו לארגון.

כל אילו יחדיו צריכים לחבור ולשמש את המעסיק בבחינת האופציות להמשך העבודה גם לאחר גיל הפרישה.

מסגרת העבודה , ימי העבודה ושעות העבודה יקבעו בין שני הצדדים באופן שגם העובד יצא נישכר וגם מקום העבודה.

ארן שדמי

יועץ לארגונים ולעובדים בתהליכי פרישה לגמלאות

טלפון: 054-2299200

מייל: arnshd@013.net

הפוסט תכנון פרישה נכון הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

סוכני הביטוח נמצאים בתהליך הפנמה של השינויים הרגולטורים, היצרנים מאולצים לייתר שקיפות במוצרים ובדיווח ללקוחות, והיועצים? נראה שטרם מיקמו את עצמם ואת חובותיהם כלפי הלקוח הסופי

לשני התחומים ייעוץ פנסיוני ותכנון פיננסי חשיבות רבה ומועילה ללקוח. אולם חייבים להדגיש את ההבדלים ביניהם, משום שנכון להיום היועץ הפנסיוני עושה שימוש במושג מתכנן פיננסי מבלי להבחין שקיים שוני מהותי.

הנחת העבודה היא שהיועץ הפנסיוני משוכנע שהוא בעצם מתכנן פיננסי, וזו משום כמה סיבות שחלקן קשורות לרגולציה. מסמך ההנמקה מחייב את סוכן הביטוח לשאול את המועמד לביטוח או את המבוטח האם הוא מעוניין בתכנון פיננסי טרום תהליך השיווק של המוצר הפנסיוני. ניסיוני מלמד שבמרבית מסמכי ההנמקה התשובה היא לא!

ואולם מהו התכנון הפיננסי המתבצע על ידי הסוכן כאשר התשובה חיובית והלקוח מעוניין בתכנון פיננסי? אני מעדיף להשאיר את השאלה פתוחה, מכיוון שמרבית סוכני הביטוח אינם בקיאים במתודולוגיה של התכנון הפיננסי ונוטים לקיצורי דרך אינטואיטיביים, המטפלים בסופו של דבר בחוסרי ביטוח ובמוצרים רלוונטיים העונים על חוסר בביטוח.

מכאן ניתן להבין שהייעוץ הפנסיוני למעשה ממוקד מוצר ולא ממוקד לקוח. אולי זה נשמע לא טוב אבל זו המציאות. את המציאות הזאת חשוב וניתן לשנות.

אתן דוגמה שייתכן ותיראה קיצונית או אולי אוטופית. הרגולציה קבעה הבחנה בין יועץ לבין משווק פנסיוני. סוכן הביטוח הוא משווק פנסיוני המורשה “לחבר” בין לקוח למוצר ולייצרן.

לכאורה, היועץ הפנסיוני אמור להיות מי שמבצע תכנון פיננסי כולל ללקוח, בוחן היבטי מס וסוגי מוצרים ההולמים את הצרכים ואת אסטרטגיית העתיד הפנסיוני של הלקוח, בודק עם הלקוח את שאלות המוטבים והצוואות, את העברת הנכסים הבין דורית, ממפה את המוצרים הקיימים וממליץ על שימורם, שינויים או החלפתם באלטרנטיבות רבות הקיימות נכון להיום.

היועץ הפיננסי, שהתמחה בתכנון פיננסי, אמור להפגיש את הלקוח עם סוכן ביטוח במטרה שזה האחרון יוציא לפועל ויבצע את המלצות היועץ המתכנן, ידאג לכל הנדרש כגון הפקת המוצר, גבייה הפרמיה, מעקב ודיווח ועוד. אגב בדיוק כשם שהיועץ, המתכנן בתהליך התכנון הפיננסי, יידע להסתייע בייעוץ משפטי כשמתבקש או בייעוץ מס ובייעוץ השקעות.

התאמה לאבולוציה של תעשיית שוק ההון, הביטוח והחיסכון

אנו נמצאים בעיצומה של “מהפכה תעשייתית”, שהחלה באנגליה במאה ה-18′ (ויש אומרים שניצניה היו במאה ה-16′) ולכאורה הסתיימה במחצית המאה ה-19′, ויש אומרים שטרם הסתיימה. זו לא היתה מהפכה כפי שאנו מפרשים היום, זו אבולוציה. שינויים דרמטיים המתרחשים בתהליך איטי שגרמו לשינויים חברתיים וכלכליים משמעותיים הנתמכים בשינויים טכנולוגיים.

היום אנו נמצאים בליבת “האבולוציה” של תעשיית שוק ההון, הביטוח והחיסכון. קווי מתאר הפעילות והאחריות של השחקנים הופכים לחדים יותר, תהליכי ההסתגלות לאבולוציה כלל לא פשוטים ואך טבעי שמעוררי התנגדות. כל זה גם היה בעת המהפכה התעשייתית.

יחד עם זאת, אם נשוב למהפכה התעשייתית באנגליה, ובעקבותיה במדינות אירופה האחרות כגון גרמניה, צרפת ועוד, רבים נפלטו מעיסוקים כמו חקלאות וטקסטיל ונוצר גל אבטלה גדול. עם השינויים הטכנולוגים, באופן הדרגתי, נוצרו מקומות עבודה ועיסוקים חדשים שקלטו את העובדים המפוטרים.

גם עתה, באבולוציה של שוק ההון וההתאמה לעולם החדש, יהיו עיסוקים שייעלמו ועיסוקים חדשים שיתפתחו. בין העוסקים בשוק ההון יהיו כאלה שישתלבו ויצליחו בגדול ויהיו כאלה שלא יוכלו להשתלב, וככל הנראה יפלטו מהתעשייה.

דבר אחד ברור וחשוב שיופנם בתהליך שאנו חווים. יהיו שלושה בעלי מקצוע מרכזיים בעולם הפיננסים שיצטרכו לשתף פעולה, בנוסף לבעלי מקצוע מתחומי המס, המשפט וההשקעות.

• מתכננים פיננסים בלתי תלויים וממוקדי לקוח, שיעסקו באסטרטגיות לבניית העתיד הכלכלי של לקוחותיהם.
• יועצים פנסיונים שיתמקדו במוצרים.
• סוכני ביטוח, שיוציאו לפועל את האסטרטגיות שיתבססו על מוצרים פנסיונים והגנות    ביטוחיות.

נשמע אוטופיה? ממש לא! מוצע לעוסקים השונים להבין שזו בדיוק האבולוציה. יחד עם זאת, קצב ההשתנות תואם את המאה ה-21′, משמע מהיר יותר ומושפע מרגולציה אוכפת וטכנולוגיה מתקדמת שתשרת את כלל העוסקים במלאכה, ומעל לכל – העשרה בלתי פוסקת של הידע.

אסכם ואומר, הישרדות הפועלים בתעשייה היא פועל יוצא של הבנה, הפנמה ואימוץ השינויים ולא התנגדות להם.

הכותב הינו מנהל המכללה לחינוך ותכנון פיננסי

הפוסט המהפכה התעשייתית של החיסכון הפנסיוני הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי

רם אמית

התכנון הפיננסי ההוליסטי מקבל תאוצה. יותר ויותר מתכננים פיננסים וסוכני ביטוח שעברו הכשרה בתכנון פיננסי מציעים לציבור שירות זה, במגמה לאפשר ללקוח להגיע לפרישה בכבוד ולממש את יעדי החיים, שהיה רוצה לממש לאחר פרישה.

במכלול התכנון הפיננסי, מושם דגש על שני אירועים קשים העלולים לפקוד את האדם דווקא לאחר פרישה. הראשון הוא אירוע סיעודי והשני – אירוע בריאותי. דווקא בנושאים חשובים אלו, אופן ההתייחסות השכיח הוא בדרך ההדחקה. אנשים לא רוצים לחשוב שהם עלולים להיקלע למצב סיעודי, רובם אף סבורים שיהיו בריאים לנצח.

תפקיד המתכנן הפיננסי הוא לחשוף ולהציף את הפן הכלכלי שבמצב סיעודי, שלגביו אין פתרון ממלכתי הולם, וכן את הליקויים הנסיבתיים שבטיפול רפואי ממלכתי לאוכלוסיה המתבגרת.

קשיים במימוש הזכאות הציבורית

באשר לסיעוד, אכן קיים חוק סיעוד ממלכתי המתופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם מדובר בסיעוד ביתי או קהילתי אך לא מוסדי. מימוש הזכאות רווי בירוקרטיה והתמורה בו חלקית בלבד ומחייבת את בעל הצורך הסיעודי או בני משפחתו להשלים, במקרים מסוימים, שעות תמיכה רבות שעלותן גבוהה.

המציאות, באשר לביטוח הבריאות הממלכתי, חמורה הרבה יותר. אכן חוק בריאות ממלכתי מאפשר לכל אזרח במדינה לקבל את כל שרותי הבריאות, בכפוף לסל הבריאות, וללא הבחנה בין עשיר לעני, בין צעיר לזקן, וכן הלאה. אולם המציאות טופחת על פנינו.

עובדה היא שלגיל ולצריכת משאבים בריאות יש קשר הדוק. שיעור המבוגרים בבתי החולים, בתור לניתוחים, בתורים להדמיה, וכן הלאה, ארוכים ביותר. זה יישמע ציני, אבל מערכת הבריאות מעדיפה, כך זה נראה מהתבוננות מהצד, ללכת על בטוח, לנתח צעירים ולהעבירם פרוצדורות בקלות יותר מאשר את הקשישים.

סיעוד ביתי – פריבילגיה לעשירים

הוצאות לסיעוד ביתי או מוסדי נמצאות בגבולות של 10,000 ל-20 אלף שקל בחודש. במידה ותוחלת החיים של בעל צורך סיעודי אף היא מתארכת, הודות לרפואה, להיגיינה ולרוקחות, הרי שממוצע שנות חיי בעל צורך סיעודי (מבוגר) הוא כשבע שנים, כלומר הוצאה כספית הנעה בין 840 אלף שקל ל- 1,680.000 שקל . זו פריבילגיה לעשירים או למי שדאג מבעוד מועד להון מתאים או לכיסוי ביטוח מתאים.

בביטוח בריאות, תמונת המצב מתסכלת. האזרח מודע לזכותו מכוח חוק הבריאות אך הוא מתקשה לנצלה. במציאות זו, ביטוח הבריאות הפרטי הופך לפתרון הממשי ביותר.

אבקש להבהיר כי המאמר, במפורש, אינו עוסק בתחלואי הרפואה הציבורית, שלגביה נדמה כי קיימת אובססיית אי הפתרון, אלא בחשיפת נושאי הבריאות והסיעוד כחלק בלתי נפרד מהתכנון הפיננסי.

תרומה קריטית של הביטוח הפרטי

במהלך השנים נחשפתי לתכנונים פיננסים מסוגים שונים. תכנונים “בכאילו” ותכנונים ממשיים, רציניים. כמעט ולא נמצא איש שטח בביטוח – סוכן, יועץ ואפילו מתכנן –  שמיקדו את הבעיה הכלכלית, הטמונה בסיעוד, ואת ההתייחסות הקריטית כל כך, של תרומת ביטוח הבריאות הפרטי, לגיל השלישי

מרכז הכובד של רוב המתכננים ומי שמכנה את עצמו בתואר זה נמצא בטיפול בכסף, בצבירות, ברכוש, ובשאלה איך לחיות בריא בגיל פרישה וממה להתקיים בכבוד.

אין לי הסבר רציונלי להתעלמות זו, אולם ללא כל ספק בראיה הוליסטית חייב המתכנן הפיננסי לטפל בנושאי הבריאות והסיעוד, המשמעותיים כל כך, כחלק בלתי נפרד מתרומת התכנון לביטחון הכלכלי והנפשי של הלקוח.

מן הסתם, תכנונים פיננסים ללקוחות בני 40 פלוס מחייבים דיון מעמיק בצרכי הסיעוד והבריאות והפתרונות למימוש צרכים אלו, סבירים מבחינה כלכלית וניתנים למעבר מחסום החיתום.

תכנון בריאותי מתמשך

ככל שגיל הלקוח גבוה יותר והתכנון הפיננסי מתקדם לכיוון תכנון פרישה, מחסום עלות הביטוח הסיעודי הראוי ועלות הביטוח הפרטי, בתוספת מגבלות החיתום, הופך להיות מורכב ומשמעותי ביותר.

לסיכום, ברצוני לציין שתכנון פיננסי הוליסטי הוא תהליך מתמשך ולא חד פעמי. התכנון חייב להכיל בתוכו את אותם סיכוני חיים כלכליים ותורמי איכות חיים בכל מחזור חייו של האדם ולא רק בהגיעו לגיל פרישה.

המתכנן הפיננסי חייב להכיר ולדעת לא רק את סגולות שוק ההון הנדל”ן וההשקעות האלטרנטיביות, אלא להכיר ולדעת את נקודות החוזקה והחולשה של המערכות הציבוריות התומכות, כגון סיעוד, בריאות ורווחה, ולהכיל את הידע הזה במסגרת הפתרונות המוצעים ללקוח.

הכותב הינו מנכ”ל המכללה לחינוך ותכנון פיננסי

הפוסט תכנון בריא חשיבותם של ביטוחי הבריאות הפרטיים בעת תכנון פיננסי ובעיקר לאחר פרישה הופיע ראשון בהמכללה הבינלאומית לתכנון פיננסי